חיסונים

 

סוגי חיסונים

 

חיסון פעיל מזריקים (או נותנים דרך הפה) נגיף, חיידק או רעלן המיוצר על ידיהם, ומערכת החיסון מייצרת נוגדנים נגד החומר שניתן. לעתים קרובות נותנים חיסון עם חיידקים או נגיפים חיים כשהם מוחלשים ואינם מסוגלים לגרום נזק בילד או במבוגר שאינם סובלים מדיכוי של מערכת החיסון. לדוגמה, חיסון נגד שיתוק ילדים מסוג Sabin הוא חיסון עם נגיף חי מוחלש הניתן דרך הפה. בחיסון נגד טטנוס נותנים את הרעלן שמייצר חיידק הקלוסטרידיום טטני ומערכת החיסון מייצרת נוגדנים נגד הרעלן. חלק מהחיסונים ניתן לתת פעם אחת, אך חלק גדול מהחיסונים יש לתת מספר פעמים כדי שמערכת החיסון תייצר חיסון יעיל.

 

חיסון סביל נותנים, בדרך כלל בזריקה, נוגדנים נגד החיידק או הנגיף או הרעלן. נוגדנים אלו מופקים בדרך כלל מנסיוב של סוסים או של בעל חי אחר או של אנשים שחלו במחלה כנגדה רוצים לתת נוגדנים.

 

פירוט המחלות שנגדן ניתנים חיסונים במסגרת תוכנית החיסונים הלאומית (ישראל):

 

פרבנר (Prevenar)

 

תכשיר הינו תרכיב המסוגל להקנות הגנה מפני זיהומים הנגרמים על ידי חיידק בשם Streptococcus pneumoniae. החיידק עלול לגרום למחלות פולשניות כמו דלקת האוזן התיכונה, דלקת ריאות, דלקת קרום המח ורעלת דם.

החיסון מורכב מתערובת פוליסכרידים מ-7 הזנים הנפוצים ביותר של החיידק וכך הוא מעורר את המערכת החיסונית בגוף ליצירת נוגדנים כנגד זנים נבחרים אלו בלבד, מבלי לגרום למחלה.

התרכיב מיועד לחסן תינוקות וילדים החל מגיל 8 שבועות ועד 5 שנים.

בשונה מהחיסון פנאומווקס, ביכולתו להקנות הגנה מפני זיהום פנוימוקוקי לתינוקות מתחת לגיל שנתיים.

 

נגיף הרוטה /רוטה וירוס (RotaTeq / Rotarix)

מטרת החיסון - מניעת דלקת בדרכי העיכול בילדים הנגרמת ע"י רוטהוירוס. נגיף הרוטה (רוטה וירוס) הינו הסיבה השכיחה לשלשולים בילדים קטנים מתחת לגיל חמש, השכיחות הרבה ביותר נעה בין הגילאים 6-24 חודשים. הנגיף מועבר דרך מגע עם חומר המזוהם בנגיף, כאשר מגע עם הפרשות צואתיות (הדבקה פקו-אוראלית) אל הפה, היא הדרך השכיחה ביותר. ההדבקה מתרחשת בעיקר בחודשים מנובמבר ועד אפריל.

 

הדבקה בנגיף הרוטה גורמת לחום נמוך, הקאות ולאחר מכן לשלשולים מימיים, ובמקרים קשים יותר לאיבוד נוזלים ,לחוסר איזון של מלחים בדם ועד התייבשות. אם לא ניתן טיפול מתאים ובזמן המצב עלול להסתיים במוות. אולם, מרבית הילדים מחלימים באופן ספונטני תוך שבוע, אך חלקם מגיעים לאשפוז במצב של התייבשות. השלשול מתחיל לרוב 1-3 ימים לאחר החשיפה לנגיף. הנגיף מדבק מיום לפני תחילת השלשול ועד 8-10 ימים לאחריו. אצל מבוגרים הסיכון להידבק קטן מאוד וההשפעה שונה מזו שבילדים ומאופיינת בבחילות ובחוסר תיאבון כאשר שלשול אינו שכיח במבוגרים.

 

נגיף הרוטה עמיד לתנאי הסביבה ואינו נפגע ע"י חומרי ניקוי ביתיים מקובלים, לכן ניתן להדבק ע"י נגיעה בחפצים מזוהמים גם לאחר ניקוי כללי. הנגיף רגיש לכלור, ולכן מומלץ להשתמש בחומרי ניקוי המכילים כלור, לחיטוי יעיל כנגד נגיף הרוטה.

 

ניתן למנוע דלקת בדרכי העיכול הנגרמת מנגיף הרוטה, על יד מתן חיסון. בישראל קיימים שני תרכיבי חיסון ויעילותם דומה. החיסון נגד נגיף הרוטה מורכב מ-5 זנים חיים ומוחלשים של הנגיף, המגנים בפני חמשת זני הנגיף הנפוצים האחראים לדלקת בדרכי העיכול בילדים. החיסון מכיל גם חומרים לא פעילים כמו סוכרוז וסורביטול. מנגנון פעולת החיסון אינו ברור לגמרי, החיסון משרה יצירת נוגדנים על ידי הגוף, אך לא נמצא קשר בין רמות הנוגדנים לרמת ההגנה החיסונית. הנגיפים המוחלשים מתרבים במעי הדק ומשרים חיסוניות יעילה. החיסון אינו מגן בפני דלקות בדרכי העיכול הנגרמות מסיבות אחרות.  

 

MMR

החיסון נגד חצבת-חזרת-אדמת והוא ניתן כחיסון משולב אחד. 

חצבת נגרמת על ידי נגיף ומתבטאת בדלקת גרון, דלקת עיניים, נזלת, שיעול, חום ופריחה בכל הגוף. המחלה עלולה לגרום סיבוכים קשים בדרכי הנשימה ופגיעה במוח.  

חזרת נגרמת על ידי נגיף ומתבטאת בחום ובנפיחות בלוטות הרוק (אחת או יותר). המחלה עלולה לגרום סיבוכים כגון: דלקת האשכים, דלקת הלבלב, דלקת קרום המוח, דלקת המוח וחרשות. 

אדמת נגרמת על ידי נגיף ומתבטאת בחום המלווה בפריחה על כל הגוף. אצל נשים הרות בחודשי הריונן הראשונים עלולה המחלה לפגוע בעובר המתפתח, ולגרום למומים רבים כגון: מומי לב, חרשות, עיוורון ופיגור שכלי.  

 

דלקת כבד A (הפטיטיס A)

למרות שהמחלה בילדים בדרך כלל אינה מסוכנת, במבוגרים עלולה להתפתח מחלה קשה עם תמותה של 2.7% בקרב בני 50 שנה ומעלה. ישראל היא המדינה הראשונה בעולם בה חיסון נגד הפטיטיס A ייכלל בשגרת החיסונים. למרות שהמחלה פחות חמורה בילדים, תכנית חיסונים לאומית מכוונת לילדים עקב התפקיד המכריע שממלאים ילדים קטנים בהעברת המחלה למבוגרים. כמו כן, ההיארעות בקרב ילדים עולה משנה לשנה החל מגיל הכניסה למעונות ולגנים. לכן הוחלט לחסן בגיל המוקדם ביותר המתאפשר מבחינה חיסונית. משרד הבריאות מצפה לירידה משמעותית בתחלואה מהפטיטיס A בפעוטות ובילדים קטנים בישראל תוך כחמש שנים. החיסון יינתן פעמיים: בגיל שנה וחצי ובגיל שנתיים.    

 

דלקת כבד B (הפטיטיס B)

נגרמת על ידי נגיף המועבר דרך נוזלי גוף, כלומר, מגע מיני, הזרקת סמים, קבלת דם ומוצריו. ברוב המקרים גורמת המחלה לדלקת כבד שביטוייה העיקריים הם צהבת, חום, חוסר תיאבון ולעתים כאבי פרקים. ב- 90% מהמקרים חולפת הדלקת בלי לגרום לנזק נוסף, אולם בעשירית מהמקרים היא עשויה להתפתח לדלקת כרונית פעילה. לעתים נדירות עלולים להתפתח שחמת הכבד וסרטן הכבד. החיסון נגד דלקת הכבד מסוג B יעיל מאוד כאשר הוא ניתן בגיל צעיר, וכיום מחוסנים כל הילודים במדינת ישראל נגד נגיף זה.  

 

"מחומשת"

OPV - Sabin - חיסון נגד שיתוק ילדים הניתן דרך הפה. בחיסון זה נותנים לילדים את הנגיף הגורם לשיתוק ילדים כאשר הוא מוחלש ואינו מסוגל לגרום למחלה בילד הבריא. כאשר הילד (או סביבתו הקרובה) סובל מדיכוי של מערכת החיסון או שמטופל בתרופות המדכאות את מערכת החיסון נותנים חיסון בנגיף מומת. חיסון זה נקרא IPV - Salk והוא ניתן בזריקה. מומלץ לתת את החיסון נגד שיתוק ילדים שלוש פעמים עד גיל שנה (ראה טבלה).

 

דיפתריה (אסכרה, קרמת) - מחלה זיהומית הנגרמת על ידי חיידק הדיפתריה. מחלה זו יכולה לגרום לדלקת קשה בגרון עם היווצרות קרום מעל מכסה הלשון שעלול לגרום לחנק ולמוות. מלבד זאת, דיפתריה יכולה לגרום לדלקת קשה ומסוכנת בשריר הלב. בעבר הרחוק הייתה דיפתריה מחלה שכיחה בישראל, אולם מאז החלו לחסן את כל הילדים נגד החיידק כמעט ונעלמה מחלה זו לחלוטין מאזורנו. החיסון נגד דיפתריה ניתן ארבע פעמים, בדרך כלל בשילוב עם חיסון נגד טטנוס ושעלת (הזריקה המשולשת).

 

טטנוס (צפדת) - מחלה של מערכת העצבים המאופיינת בעוויתות שרירים עד כדי קושי בפתיחת הפה. המחלה יכולה להיות קטלנית אם היא פוגעת בשרירי הנשימה. המחלה נגרמת עקב זיהום פצעים בנבגים של החיידק קלוסטרידיום טטני והתפשטות רעלן המיוצר על ידי חיידק זה לדם. בניגוד לאמונה המקובלת, אין קשר ישיר בין פציעה ממסמר חלוד דווקא לבין הסיכון לטטנוס, כל פציעה בה היה מגע עם נבגי החיידק עלול לגרום למחלה באנשים שאינם מחוסנים. בשנים הראשונות לחיים נותנים את החיסון מספר פעמים (בזריקה המשולשת), ולאחר מכן מומלצת זריקת דחף כל עשר שנים.

         

שעלת (pertusis) - מחלה זיהומית הפוגעת בעיקר בילדים קטנים ובתינוקות. המחלה מאופיינת בהתקפים פתאומיים של שיעול הנגמרים בשאיפה שורקנית כאשר הילד שואף אוויר. מחלה זו מסוכנת ועלולה לגרום למותם של ילדים שאינם מחוסנים. חיסון לשעלת ניתן במסגרת הזריקה המשולשת. בעבר היו דיווחים כי חיסון זה גרם לפרכוסים בילדים שחוסנו. החיסון כיום הוא די בטוח ואין ספק כי שעלת בילדים שאינם מחוסנים מסוכנת בהרבה מהסיכון לפרכוסים עקב החיסון.

         

המופילוס אינפלואנזה B - חיידק העלול לגרום לזיהומים מסכני חיים בילדים. הזיהומים השכיחים ביותר הנגרמים על ידי חיידק זה הם דלקת ריאות, דלקת קרום המוח, דלקת עצמות ומפרקים ודלקת מכסה הלשון. מאז החלו לחסן את הילדים במדינת ישראל נגד חיידק זה נצפתה ירידה ניכרת במספר מקרי המוות עקב תחלואה בחיידק.  

 

המידע נאסף מעלון "חיסונים בגיל הילדות" של ממשרד הבריאות (המחלקה לאפידמיולוגיה) 

ומאתר Infomed.co.il