המערכת הסומטו-סנסורית

 

המערכת הסומטוסנסורית מדברת על הדרך בה תחושה גורמת לתנועה.

רוב ההתקדמות של התינוק בשנה הראשונה קשורה בצורה הדוקה להתנהגות סנסומוטורית.

כל עיכוב בהתפתחות של אחת המערכות תשפיע גם על השנייה וכך יווצר עיכוב התפתחותי אצל התינוק.

התפתחות המערכת החושית (סנסו) כוללת את התפתחות כול מערכות החושים של התינוק – שמיעה, מישוש (מגע), ראייה, ריח וטעם – התפתחות מערכת החושים פרושה התפתחות היכולת לקלוט אינפורמציה מהסביבה ולהעביר את המסר ע"י חיישנים למוח. מערכות חושיות נוספות החיוניות להתפתחות תקינה של התינוק כוללות את המגע העדין, המגע העמוק,  מערכת שיווי המשקל ומערכת התנועה.

 

המידע החושי שמגיע לתינוק דומה מאוד למידע החושי שאנו מקבלים. מה שחסר לתינוק היא היכולת לפענח את המידע הזה. המוח צריך לדעת איך לתרגם את האות החשמלי או הכימי, למשהו בעל משמעות. בגילו הצעיר התינוק חסר את אותם קשרים בין נוירונים במוח שעוזרים לו להבין מה המשמעות של הגירוי שאותו הוא מקבל. בהקשר זה ניתן להדגים על התפתחות מערכת הראיה, שפירושה למעשה שכלול של היכולת המוחית לפענח את האותות שמתקבלים ממערכת הראיה, ולא התפתחות מערכת הראיה עצמה.

 

המידע החושי מגיע מאיברי הגוף אל המוח באמצעות תאי-חישה (רצפטורים) ייחודיים לכל אחד מן החושים, דרך מערכת העצבים ההיקפית. למוח, יכולת לעבד מידע חושי המגיע אליו, לארגן אותו, לשלב בין גורמים שונים, ולתת הוראת פעולה מוטורית, רגשית או אחרת כתגובה.

 

כיצד משתלבות המערכות זו עם זו

המערכות תלויות זו בזו על מנת לבצע כול פעולה. המערכת החושית קולטת מידע אותו היא מעבירה למוח והוא שולח חזרה מסר לשריר או איבר מסוים כדי לפעול.

הקשר בין מערכת החישה למערכת המוטורית מתחיל עוד בזמן שהייתו של התינוק ברחם. אפשר לראות זאת שבתגובה לדחיפת הבטן פנימה נקבל בד"כ תגובה של דחיפה, מהתינוק שחש את המגע הלוחץ שלנו – התינוק חש מגע  ומעביר מסר למוח. משם המוח שולח מסר לרגל/יד לדחוף חזרה.

 

לתנועה תקינה דרוש שילוב של מספר מערכות:

  1. המערכת התחושתית (טקטילית)

  2. מערכת שיווי המשקל (ווסטיבולרית)

  3. המערכת הפרופריו' (התחושה העמוקה)

  4. מערכת הראיה.

אינטגרציה סנסומוטורית היא הבסיס להתפתחות מיומנויות מוטוריות גסות ועדינות, מיומנויות ויזיו-מוטוריות, הבנת מושגים ויחסים במרחב, ובשלב הבא גם שליטה במיומנויות למידה.

 

המוחון (הצרבלום)

קשור לתכנון התנועה. הפלט שלו נשלח לכל המבנים המוטוריים העיקריים במוח. כשהוא נהרס, נעשות תנועות האדם קופצניות, לא יציבות ולא מתואמות.

 

אזורים מוטוריים

הבליטה הקדם מרכזית (מסומנת באדום), שבה נמצא האזור המוטורי העיקרי

  • האזור המוטורי העיקרי / ראשוני  - מאזור זה נשלטות התנועות הרצוניות של שרירי השלד.

  • האזור המוטורי המשלים / אסוציאטיבי - מעורב בלימוד וביצוע רצפים של תנועות.

  • הקליפה הקדם-מוטורית: מטפלת בתנועות מורכבות המונחות על ידי מידע מהחושים.

מיקום: קדמית לבליטה הקדם-מרכזית, אזור ברודמן 6.

 

ייצוג סנסורי - הומנוקולוס

זוהי מפה סומטוטופית (מבוססת מיקום) של האזור התחושתי הראשוני. הפרופורציות משקפות את רגישות האיברים.

 

העור

מצפה את כל הגוף, דרכו מגיעה כמות רבה של מידע אל המוח. העובדה שהמקור הרקמתי של המוח והעור זהה (שכבת האקטודרם), יכולה אולי להסביר את עוצמת השפעתה של תחושת המגע על ההתפתחות. העור מאוד מאוד רגיש למגע ובגלל הקשר בין מגע להתפתחות, המגע מאוד חשוב באופן ראשוני. תחושת המגע מאוד מפותחת וזהו חוש שהתפתח בשלמותו במהלך ההריון.

המגע הוא חוש מפותח ביחס לחושים אחרים בזמן הלידה. ובגלל שיש המון תאי חישה בפה ועל הלשון, התינוק נעזר בזה כדי ללמוד על דברים אותם הוא מכניס לפיו.

 

החוש הקינסתטי = טקטילי + פרופריוספטיבי

החוש הקינסתטי הוא תחושה של תנוחת או תנועת הגוף בחלל. מביא אל המוח מידע חושי משני סוגים:

1.       מגע בעור עצמו (טקטילי)

2.       מידע מאזורים עמוקים יותר (פרופריוספטיבי): מפרקים, גידים, ושרירים, הודות ללחץ המופעל על איברים אלו כתוצאה מתנועה. החוש הפרופריוספטיבי מכיל גם הוא שני סוגי מידע: תנוחת איברי הגוף ותנועת איברי הגוף.