ישיבה והתיישבות עצמאית

למה לא נושיב תינוק שלא התיישב בעצמו?

 

ההיבט הפיזיולוגי

תינוק שטרם התיישב בעצמו עשוי להיות לא בשל לכך מבחינה פיזיולוגית. יתכן ומערכת השלד-שריר שאמורה לייצב את גופנו ולתמוך בשמירה על שיווי המשקל, עדיין אינה בשלה לכך. בגיל 8-9 חודשים התינוק בשל מבחינה פיזיולוגית (עמוד השדרה, שרירי הזוקפים וכו') לשלב הישיבה ועל כן סביר שלא יגרם לו נזק פיזיולוגי, גם בהושבה שלא הגיעה אליה בעצמו.

 

מוטיבציה לתנועה 

הושבה של תינוק שטרם עשה זאת בעצמו פוגעת במוטיבציה שלו לעשות זאת בעצמו. במקרים כאלו, נהיה עדים לעתים קרובות לקושי להגיע להתיישבות עצמאית גם בשלבים מאוחרים יותר של זחילה ועמידה. ההיגיון הפשוט מוכיח לנו שוב ושוב, שתינוק שמושיבים אותו באופן קבע (כנ"ל, אגב, לגבי העמדה...) בעצם השיג את מטרתו מבלי לעבור את התהליך ולהגיע לכך בעצמו. במקרים כאלה אנו מביאים את התינוק לפוזיציה פסיבית אליה אינו יכול להגיע בעצמו ולרוב גם אינו מסוגל לצאת ממנה.

 

ההיבט ההתפתחותי 

במקרים רבים נראה את התינוקות שהושבו מוצאים לעצמם פתרון מקורי להתקדם: בקפיצות על הטוסיק.

רבים אחרים מוותרים על זחילת שש תקינה, וחבל. התיישבות עצמאית מתרחשת ברוב המקרים מעמידת שש, עם התבססות עמידת שש/ תחילת זחילה. זו הסיבה שתינוקות שלא הושבו יגיעו לישיבה בעצמם, מבלי לאבד את שלב הזחילה.

​

איך נראית ישיבה תקינה?

• גב זקוף.

• יכולת לבצע רוטציות במותן והסבת הראש לאחור לקראת צעצוע או רעש. הרוטציה אמורה להתקיים בשני הצדדים.

• סימטריה יחסית בין שני צידי הגוף.

• אם התינוק מתיישב בישיבת W - יש לוודא גם את היכולת לשבת ישיבה שלמה -  כשהרגליים פונות קדימה.

​

כמה דרכים להתיישב

• מעמידת 6, טוסיק נע באלכסון לאחור, עד להתיישבות.

• מעמידת 6, קרסול של רגל אחת נכנס פנימה ופונה לברך של רגל שניה, טוסיק נע לאחור, עד לרצפה.

• משכיבה על הצד (פחות נפוץ ואופייני יותר לזוחלי גחון) התינוק דוחף עם הזרוע התחתונה את פלג הגוף העליון, עד לישיבה. לעתים התינוק ייעזר גם ביד העליונה לצורך ההתרוממות.