קשר בין מוטוריקה לתהליכים קוגניטיביים ואחרים

 

יכולת העתקת צורות כמנבאת הישגים קוגניטיביים

נמצא למשל, שאחד המנבאים הכי חזקים להישגים קוגניטיביים בביה"ס היסודי, במיוחד במתמטיקה, היא יכולת העתקת צורות אצל ילדים. יכולת זו מנבאת טוב יותר את היכולת הקוגניטיבית בביה"ס היסודי, מאשר ההישגים במתמטיקה בגיל הגן, או יכולת הקשב בגיל הגן.

הקשר בין מוטוריקה עדינה לבין כישורים מתמטיים, חזק יותר מההישגים המוקדמים של הילדים בגיל הגן, בתחום המתמטיקה.

 

בין תנועה להבנה מרחבית - ניסוי הצוק

הרבה מהתנועה שילדים מפגינים היום היא תנועה מסתגלת אך לא תמיד היא תנועה מודעת. לא תמיד התינוק לומד ומתנהג בהתאם למה שהיינו חושבים שבאופן טבעי אמור להיות.

יש קשר בין תנועה של התינוק להבנה של המרחב. הוא מקבל איזושהי מפה של המרחב באמצעות התנועה שלו, אך המפה הזו היא חלקית. אחת העדויות לכך שתינוקות לומדים משהו בעקבות היכולת שלהם לנוע היא ניסוי הצוק בנושא תפיסת עומק: בניסוי הצוק – גיבסון ווולק (1960): לוקחים תינוקות בסביבות גיל הזחילה ונותנים להם לזחול על פני לוח הזכוכית הזה כשהמטרה היא לראות אם התינוק יגיב בפחד כאשר הוא מתקרב לקצה הצוק. הממצאים הראו שהתינוקות מתחילים להגיב בפחד אחרי שזחלו כבר שבועיים-שלושה. כלומר – התוצאה של הפחד היא תוצר של הזחילה ושל המודעות של התינוק להשלכות של התנועה.

 

קשר בין תנועה לשפה

מודגם באינסוף מחקרים (גם בדוקטורט שלי ...)

כמה דוגמאות:

  • התקדמות סימולטנית של היכולת השפתית של התינוק עם יישום שלבי התפתחות מרכזיים כגון זחילה והליכה. "קפיצה" קוגניטיבית ושפתית בולטת לעין עם הגיעו של התינוק לזחילה שוטפת או תחילת הליכה.

  • הקשר בין יכולת חיקוי של תנועה (היבט מוטורי) לבין הבנה של משמעות תנועה סימבולית (היבט סמנטי).

  • הקשר בין יכולת הצלבה (תנועת מעבר קו אמצע או תנועה בילטרלית) לבין חיבור בין שתי הברות בודדות.