מודעות גוף                      

 

השינויים עם הלידה

שריר הרחם העוטף (בעיקר בחודשי ההריון האחרונים) והמים החמימים סביב גופו של העובר, מהווים גירוי סנסורי רצוף ש"מזכיר" לו ללא הרף את גבולות גופו. עובר שמזיז את גפיו נתקל בדופן הרחם ולעיתים הודף אותה. מגע רצוף עם דפנות הרחם בונה עבור התינוק את מה שאנו מכנים "מודעות גוף": היכן הגוף שלי מתחיל והיכן נגמר, מכל הכוונים האפשריים.

 

עם הלידה, התינוק שהיה עד כה עטוף ברחם חמימה ומוגנת, מאבד את הסביבה הבטוחה והמוכרת ששהה בה במהלך החודשים האחרונים. כעת על התינוק להתמודד עם מציאות חדשה מבחינת טווח טמפרטורות, ריחות, קולות, מראות ו...כוח הכבידה, שמעמיד בפני התינוק אתגרים חדשים לתנועה במרחב.

 

מודעות גוף, התנהגות והתפתחות מוטורית

למודעות הגוף של התינוק ישנה השפעה מכרעת בשלבי ההתפתחות הראשונים, והיא מהווה בסיס חשוב ומרכזי בתחילתה של כל פעילות מוטורית. פעולות כמו הושטת יד לצעצוע או הנחת הידיים מתחת לבית החזה בשכיבה על הבטן (כדי לתמוך בראש המתרומם) דורשות מודעות גוף תקינה. זה נשמע מוזר ולעתים מוגזם... אבל בכדי שתינוק יושיט את ידו לצעצוע, הוא צריך לחוש את עצם קיום היד שלו ומיקומה המדויק בגוף, לדעת את יכולות השימוש בה, להכיר את טווח התנועה שלה ובסופו של דבר – לשלוט בשרירי היד בצורה מושלמת ומתואמת, להגעה מדויקת עד לחפץ המוגש. פעולה פשוטה זו כמו אחיזת חפץ אינה מובנת מאליה ודורשת שילוב של מספר מיומנויות מורכבות, כשהבסיס שלהן הוא עצם תחושת הקיום של האיבר, היכרות הפונקציה אותה הוא משמש ושליטה בטווח התנועה שלו.

 

מודעות גוף חסרה או חלקית

תינוק שמודעות גופו אינה מבוססת יחוש מאויים ודרוך, בד"כ ירבה לבכות ויעדיף מגע עמוק ועוטף על פני מגע מלטף. סביר שירבה לבכות בזמן הפשטה של בגדים, וכן בזמן הכנסה והוצאה מהאמבטיה. כמו כן, סביר שלא יאהב לשכב על הגב, כשהוא "חשוף" לעולם שמעליו ואין סביבו מסגרת עוטפת. בנוסף, מודעות גוף יכולה להיות תקינה באזור אחד בגוף, וחסרה באחר: איבר ספציפי, או צד מסוים בגוף.

 

מודעות גוף  לא מאוזנת

הכוונה למודעות גוף חזקה יותר בצד אחד לעומת הצד הנגדי. זה נכון לגבי צד ימין של הגוף מול צד שמאל וכן לגבי קדמת הגוף (בטן, פנים וכו') מול צידו האחורי (גב, עורף וכו'). במצב של חוסר איזון, יטה הגוף לכיוון שבו מודעות הגוף גבוהה יותר, וגם ישתמש בו יותר. דוגמאות:

 

  • תינוק עם מודעות גוף אחורית חזקה יותר מהמודעות הקדמית, יציג תנוחה אקסטנסורית – כאשר השרירים האחוריים מכווצים יותר מהקדמיים, כולל זוקפי הגב וחגורת הכתפיים. בפועל תינוק כזה יראה חזק מאוד, כשהוא נמתח לאחור, כולל הקשתת הגב והראש לאחור, וידיו פשוטות לצדדים בשכיבה על הבטן ("אווירון").

  • תינוק עם מודעות גוף בצד ימין חזקה יותר מצד שמאל, יציג נטיה ימינה בתנוחה ו/או בתנועה. אם מדובר באזור הצוואר (נטיה צווארית), יטה ראש התינוק לצד ימין, במצב בו אוזן ימין תהיה קרובה יותר לכתף מאוזן שמאל.

  • תינוק עם מודעות גוף חזקה יותר ביד שמאל מאשר ביד ימין, יעדיף את השימוש ביד שמאל, גם במקרים בהם שימוש ביד ימין יקל עליו את הפעולה - למשל, כשצעצוע מונח מימינו, הוא יסובב את כל גופו כדי לאחוז בו ביד שמאל.

 

השלכות

מודעות גוף ראשונית שאינה מאוזנת, כגון טורטיקוליס, עלולה (אם כי לא תמיד) להשליך על המשך ההתפתחות ולהביא לחוסר איזון בשלבים הבאים כגון: התהפכות לכוון אחד, זחילה על צד אחד וכו'). בשלבים מאוחרים יותר ניתן לראות תינוקות שעולים מדרגות רק עם רגל אחת, מסתובבים סביב עצמם רק לכוון אחד, מציירים עיגולים רק לכוון אחד וכד' (הכל לאותו כוון). חד-צידיות כזו של תנועה מוטורית אינה מאפשרת לגוף את מיצוי מכלול היכולות שלו, מגבילה את מידת הקואורדינציה והיעילות המוטורית ומשרה תחושה לא נוחה עם הגוף.

 

מעבר לכך, חשוב לזכור שפעולת צידו הימני של הגוף - מקורה באונה השמאלית, ולהיפך (מערכת ההצלבה). תנועה שמושתתת באופן משמעותי על צד אחד (למשל, שמאל), מפעילה "ומאמנת" את האונה הנגדית (ימין) על פני האונה השמאלית, ה"מוזנחת". מנקודה זו אנו קושרים את ההשפעה של התנועה והמוטוריקה על מיצוי קוגניטיבי מלא.

 

התנהלות מאוזנת

לאור כל האמור, אנו שמים דגש על האיזון במגע ובתנועה, בהתנהלות היומיומית עם התינוק:

 

  • יש לחשוף תינוק לשכיבה בכל המנחים: על הבטן, על הגב ועל הצדדים.

  • במגע שלנו עם התינוק נדאג להגיע גם למקומות "נשכחים": נשים לב למגעים מקדימה וגם מאחור, מצד ימין וגם משמאל וכן באיברים פחות "פופולריים", כגון אחורי המפרקים, פנים, גרון, ראש וכו'.

  • נרים ונשכיב את התינוק דרך צד ימין וצד שמאל.

  • בהאכלה/הנקה נדאג שהתינוק יוחזק פעם כשראשו פונה ליד ימין שלנו ופעם להיפך.

  • נגיש חפצים, אוכל וגירויים שונים משני הכוונים.

  • בנשיאת תינוק במנשא בתנוחת ערסול – נדאג שפעם ראשו יהיה לכוון יד ימין שלנו ופעם ליד שמאל.

  • בשלבים מאוחרים יותר – בתחילת הליכה, נגיש לו את היד שלנו לתמיכה, פעם ליד ימין שלו ופעם ליד שמאל.

 

טוב הורים יעשו אם יסגלו לעצמם את ההרגל לשאת את התינוק בצד ימין ובצד שמאל מבלי ליצור העדפה צידית משמעותית.

 

עידוד מודעות גוף

מגע שלנו ומרקמים מסוגים שונים על גוף התינוק, מעודדים מודעות גוף תקינה: חשוב לחשוף את התינוק למגוון רחב של מגעים ומרקמים: חזק יותר או פחות, זז, מושהה, מהיר, איטי, רך, קשיח וכו'. חשוב שלא נכפה את עצמינו על התינוק. נקשיב לו ונראה מה הוא מעדיף ומתי. לכל תינוק (כמו לנו) יש את ההעדפות שלו לגבי אופן המגע, העצמה והתכיפות. גם תינוקות צריכים לעתים את "השקט הגופני" שלהם, שיניחו להם להרגיש את הסביבה בעצמם, שיאפשרו להם ליזום מגע. זה נכון בעיקר לתינוקות בחודשים המתקדמים יותר, שמסוגלים כבר לשחק בצעצועים בשכיבה על הבטן, להתהפך ולספק את סקרנותם בצורה עצמאית.