גמישות יתר (HyperMobility Syndrome) מוגדרת כתנועתיות של המפרק מעבר לטווח התקין שלו. הנטיה לגמישות עוברת בתורשה. את התכונה הזו לא ניתן (ולא צריך) לשנות. למעשה, גמישות גבוהה יכולה לתרום לתנועתיות הגוף בגילאים הבוגרים.

 

בשלבי הינקות גמישות יתר עשויה לעכב את שלבי ההתפתחות או להקשות עליהם. בעיקר מושפעים שלבי הזחילה והעמידה/הליכה. במקרים בהם מלווה לגמישות היתר גם היפוטוניה, נצפה להכבדה גדולה יותר על התפקודים המוטוריים של התינוק.

 

טיפול במקרים של גמישות יתר נועד לתמוך בשלבי ההתפתחות ואינו מפחית מהגמישות עצמה! הטיפול מתמקד בחיזוק מערכות השרירים שתומכות במפרק הגמיש, כך שחיזוק השרירים הרלוונטים מאפשר יציבות ושליטה טובה יותר בתנועה.

 

שתי דוגמאות קלאסיות לקושי התפתחותי שנוצר בעקבות גמישות יתר:

* גמישות יתר במפרקי הירך שמקשה על העליה/זחילה על שש.

* גמישות יתר במפרקי הקרסול שמקשה על העמידה/הליכה.