הרמת הראש
משני צידי עמוד השדרה נמצאים השרירים הזוקפים, שבעזרתם יוצר התינוק את הזדקפות הראש והגב. שרירים אלו נראים כשתי שורות בולטות, שצמודות לעמוד השדרה משני צידיו
בחודשים הראשונים לחייו לומד התינוק בהדרגה לזקוף את פלג גופו העליון בשכיבה על הבטן, על ידי שימוש בשרירי הצוואר והגב.
- בסביבות גיל 3 שבועות התינוק מסוגל להחליף את מנח הראש מצד לצד בשכיבה על הבטן. הוא עושה זאת ע"י הרמה קטנה של הראש וסיבובו אל לחי הצד הנגדי.
- בסביבות גיל 4-8 שבועות מסוגל התינוק להרים את הראש לזוית של 45 מעלות, בשכיבה על הבטן.
- בסביבות גיל 9-12 שבועות מסוגל התינוק להרים את הראש לזוית של 90 מעלות, בשכיבה על הבטן. באותה תקופה מסוגל התינוק לייצב את ראשו לחלוטין, במנח אנכי (למשל, כאשר מוחזק על הידיים).
הרמת הראש ושכיבה על הבטן
בין הרמת הראש והיכולת לשכב בנוחות על הבטן מתקיים קשר מעגלי: ככל שהתינוק מתנסה יותר בשכיבה על הבטן, כך יחזק את שרירי הצוואר והגב ויוכל לזקוף את ראשו למשך זמן רב יותר. ולהיפך - הרמת ראש טובה ורצופה מאפשרת לתינוק להנות משכיבה נוחה על הבטן, כאשר ראשו לא עוד "תקוע" ברצפה, אלא מורם וצופה בסביבה.
הרמת הראש והידרוצפולוס
היקף ראש גדול במיוחד (ווודאי במקרים של הידרוצפולוס) מכביד על שרירי הצוואר והגב ומכאן נצפה לעיכוב בהרמת הראש ובהתהפכות, ביחס לתינוק בעל היקף ראש נורמטיבי.
הרמת ראש ואקסטנציה מוגברת של הגב (תבנית אקסטנסורית)
במצבים בהם השרירים הזוקפים (האחוריים) של התינוק מודעים וחזקים יותר מהשרירים הכונסים (הקדמיים), תיווצר מתיחה של הגוף לאחור. לרוב נבחין בכך כאשר התינוק מרבה לפרוש את ידיו לצדדים/לאחור או כאשר בשכיבה על הבטן, מרים באוויר ידיים רגליים וראש, כשהבטן ובית החזה נוגעים ברצפה. מיותר לציין שבמצב כזה אין לתינוק קושי לזקוף את הראש. להיפך - המתיחה לאחור היא חזקה מדי, לא מווסתת ולא מאוזנת ביחס לפלג הגוף הקדמי.
התבנית האקסטנסורית עשויה להקשות על התינוק בכמה מישורים:
- מעכבת את ההתהפכות מהבטן לגב - בגלל הידיים הפרושות לצדדים.
- מעכבת את ההתהפכות מהגב לבטן - בגלל הקושי להפעיל את השרירים הקדמיים שמרימים את הרגליים למעלה.
- לעיתים מעכבת גם את השכיבה על הגב ועל הצדדים.
- מקשה על התינוק לקרב ידיים לקו אמצע הגוף לאחיזת חפצים וכן לעבור את קו האמצע (מערכת ההצלבה).
- מקשה על התינוק להתערסל ולהרגע (במנשא, עגלה, סלקל, וכו'), לעיתים זו תהיה הסיבה לקושי של התינוק להעביר נסיעה ברכב כשהוא מעורסל בכסאו.
תרגילים להרמת ראש
כדי לעורר את שרירי הזוקפים לפעולה, ניתן לעשות את הדברים הבאים:
תרגול תחושתי
נעביר בעדינות שתי אצבעות שלנו לאורך צידי עמוד השדרה, מלמטה למעלה. זוהי פעולה די מהירה - בערך 2 שניות: אצבע ואמה של יד אחת (כאילו מסמנים 'V') עוברות עם אחורי הציפורן, לאורך שני צידי עמוד השדרה, מהגב התחתון ועד לקצה עמוד השדרה, שממוקם בבסיס הראש מאחור.
נוכל גם להסתייע בקרם, מגבון לח (קור יוצר כיווץ ומעלה מודעות), מקל רטוב של מפריח בועות סבון, מברשת שיער רכה וכו'... ולהעבירם באותה דרך, לאורך עמוד השדרה. בפעולה נכונה נבחין בתגובה מיידית של התינוק - הזדקפות הגב והראש.
את התרגיל אפשר לעשות בשכיבה של התינוק על הבטן, כשהוא מוחזק עלינו עם פניו החוצה, על מזרן, כדור פיזיו, או על הירכיים שלנו, כשאנו ישובים על הרצפה עם רגליים צמודות, פשוטות קדימה.
תרגול תנועה
כאן אנו נעזרים בצורך של התינוק לשמור את גופו במצב ישר, באופן שימנע, לכאורה, נפילה.
בעמידה שלנו, נחזיק את התינוק עם הגב אלינו. נתמוך עם הידיים שלנו בקדמת גופו. ככל שהתינוק גדל, כך מתחזקת היכולת שלו לזקוף את הראש והגב ובהתאם, נוכל להנמיך את האחיזה לאזור הבטן התחתונה. למשל, תינוקות בני חודשיים דורשים החזקה גבוהה יותר מאשר תינוקות בני 4 חודשים, ובד"כ יזדקקו לתמיכה באזור שמתחת לבית החזה.
בעמידה כזו, נטה את האגן שלנו לאחור (לאט!). התינוק כעת יטה מעט קדימה, ועל מנת להחזיר לעצמו את האיזון ולא לקרוס, יקשית את הגב וירים את הראש ע"י הפעלת זוקפי הצוואר והגב. ככל שהתינוק בוגר יותר וזוקפי הגב מתחזקים, נוכל להגביר את ההטיה קדימה ובמקביל להנמיך את האחיזה, באופן שבו הזקיפה הפעילה של הגב תתחיל כבר באזור הגב התחתון.
בתרגיל זה אפשר לשלב תרגול תחושתי, כאשר התינוק לחוץ עם גבו אלינו, יד אחת שלנו מחבקת ותומכת בו מקדימה ויד שניה עוברת על הזוקפים, לפי ההוראות.
"טריקים"
הסחה - כאשר התינוק שוכב על הבטן ניתן לרכז את תשומת הלב שלו להורה שמשחק מולו או מדבר אליו, או לכל דבר בעצם שמושך את התעניינותו. הסחה כזו תעודד את התינוק לזקוף את הראש לאורך זמן. ניתן לעשות זאת גם תוך כדי טיול בעגלה, כאשר התינוק שוכב על הבטן ומביט החוצה.
זוית אלכסונית - השכבה של התינוק בזוית אלכסונית בה הראש גבוה מהרגליים. זוית כזו תקל על זקיפת הראש והגב. ניתן לעשות זאת בכמה דרכים:
- על הרגליים שלנו.1 – כאשר אנו יושבים על הרצפה עם רגליים ישרות ופשוטות קדימה. משכיבים את התינוק על הירכיים שלנו, כשהטוסיק אלינו, קו הכתפיים שלו באזור הברכיים שלנו וראשו באוויר. ניתן לשלב תרגול תחושתי.
- על הרגליים שלנו.2 - כנ"ל כמו סעיף קודם, רק שהפעם התינוק שוכב לרוחב: בית החזה שלו מונח על ירך אחת שלנו והבטן התחתונה על ירך שניה. את הירך שתומכת בבית החזה נרים מעט ע"י כיפוף הברך, וכך ניצור מנח אלכסוני, שיקל על הרמת הראש. גם כאן ניתן ורצוי לשלב תרגול תחושתי בזוקפי הגב.
- הגבהת בית החזה -נגלגל מגבת או חיתול בד, לפי מידת התינוק. נניח את הבד המגולגל מתחת לבית החזה של התינוק, באופן בו הידיים נשענות על המרפקים מעבר לגליל, הבטן נוגעת ברצפה, והראש באוויר.
- כדור פיזיו – נניח תינוק על הבטן על גבי כדור פיזיו, כשאנו תומכים בו ועומדים/יושבים מאחוריו. כאשר אנו מגלגלים אותו מעט קדימה, הוא מאבד בהדרגה את התמיכה מתחת לבית החזה ועל כן חש צורך לזקוף את הראש. בנוסף, על גבי כדור עגול קטן יותר, ניתן להניח את התינוק בכל זוית שרק נרצה.
